הסבר "רוב שיחת הנשים בדברי ..דרך ארץ רבה
הרב יניב חניאכבאלולתשפב18/09/2022
שאלה:
שלום. אני בן 63 ,למדתי 4 שנים בישיבות ציוניות. קראתי עשרות ספרים ומאמרים בנושא מעמד האישה ביהדות בעברית ואנגלית.הגעתי למסקנה שמעמדן לפחות לא פחות,מהגברים.נתקלתי במאמר מתוך מסכת דרך ארץ רבה,שאמרו התנאים הקדושים:אל תרבה שיחה עם האישה ,שרוב דברי הנשים בדברי ניאופים.האםיש מאמר באינטרנט שעוסק בהסבר מאמר זה?
תשובה:
לא זכור לי כרגע מאמר שעוסק בזה ישירות, אני אחפש לך ואעדכן את התשובה אם אמצא בעז"ה.תשובות נוספות בנושא-
ברכת כהנים ומשפט פיתגורס
שלום וברכה,
שמעתי על זה. אני שמעתי משמו של הרב מאיר מזוז שליט"א. ואני לא יודע אם הרב מזוז הוא המקור או שמא הוא הביא משמו של אחר.
בכל מקרה-
משפט פיתגורס, כידוע, קובע שבמשולש שווה זווית, אורך היתר בריבוע פלוס היתר השני בריבוע (שני הקווים שהם סביב הזווית הישרה), שווה לאורך המיתר בריבוע. כלומר- הצלע השלישית בריבוע.
או כמו שכותבים את זה-
a^2+b^2= c^2
a בחזקת 2, פלוס b בחזקת 2, שווה לc בחזקת 2.
בברכת כהנים יש שלושה פסוקים. וחכמים אומרים עליה- "נתתי ברכה משולשת לעם משלוש על ידי שלישי". ברכה עם שלושה פסוקים, לעם שמחולק לכהנים לווים וישראלים, על ידי לוי שהוא שלישי לבטן.
אם נמנה את האותיות בפסוק הראשון, יש שם 15 אותיות.
בפסוק השני יש 20 אותיות.
בפסוק השלישי יש 25 אותיות.
ואז-
15 בחזקת 2, פלוס 20 בחזקת 2, שווה בדיוק ל25 בחזקת 2- 625.
תבדקו...
ככה שמשפט פיתגורס על המשולש, עובד ב/שלושת הפסוקים של הברכה שחכמים אומרים עליה שהיא "משולשת".
די מדהים...
שלום וברכה,
שמעתי על זה. אני שמעתי משמו של הרב מאיר מזוז שליט"א. ואני לא יודע אם הרב מזוז הוא המקור או שמא הוא הביא משמו של אחר.
בכל מקרה-
משפט פיתגורס, כידוע, קובע שבמשולש שווה זווית, אורך היתר בריבוע פלוס היתר השני בריבוע (שני הקווים שהם סביב הזווית הישרה), שווה לאורך המיתר בריבוע. כלומר- הצלע השלישית בריבוע.
או כמו שכותבים את זה-
a^2+b^2= c^2
a בחזקת 2, פלוס b בחזקת 2, שווה לc בחזקת 2.
בברכת כהנים יש שלושה פסוקים. וחכמים אומרים עליה- "נתתי ברכה משולשת לעם משלוש על ידי שלישי". ברכה עם שלושה פסוקים, לעם שמחולק לכהנים לווים וישראלים, על ידי לוי שהוא שלישי לבטן.
אם נמנה את האותיות בפסוק הראשון, יש שם 15 אותיות.
בפסוק השני יש 20 אותיות.
בפסוק השלישי יש 25 אותיות.
ואז-
15 בחזקת 2, פלוס 20 בחזקת 2, שווה בדיוק ל25 בחזקת 2- 625.
תבדקו...
ככה שמשפט פיתגורס על המשולש, עובד ב/שלושת הפסוקים של הברכה שחכמים אומרים עליה שהיא "משולשת".
די מדהים...
צניעות האשה
ההגדרה המדוייקת של דיני צניעות, כמו אורך השרוולים, הברך, השיער וכדומה... נלמדת בדברי חז"ל, שלומדים את הרוב בעניין הזה מפסוקים בשיר השירים (ומעוד מקומות). זה בעצם כמו כל מצווה בתורה- יש מצווה עקרונית, בסיסית, בתורה, ויש את הפירוט ההלכתי שלה שמופיע בחז"ל. לפעמים הם לומדים זאת מפסוקים, לפעמים מהלכה למשה מסיני, לפעמים בקבלה איש מפי איש ועוד...
אבל העיקרון זהה- יש מצווה עקרונית, וחכמים מפרטים את הפרטים שלה. כך גם בדיני צניעות.
לגבי העניין של איסורי צניעות לבנות, התייחסנו כאן לענין הרבה מאוד פעמים. אבל בעיקרון הוא חשוב- יש דיני צניעות גם לבנים, וגם הם צריכים להקפיד עליהם. בחלק מהמקרים יותר...
זה נכון שמכיוון שלבנות יש יותר יצר ללבוש, יותר רצון להתייפות, ויותר יכולת פיזית למצוא חן בעזרת היופי החיצוני, שההבגלות בתחום החיצוני של הצניעות, בעיקר לבוש וכו'... הן יותר על בנות.
ההגדרה המדוייקת של דיני צניעות, כמו אורך השרוולים, הברך, השיער וכדומה... נלמדת בדברי חז"ל, שלומדים את הרוב בעניין הזה מפסוקים בשיר השירים (ומעוד מקומות). זה בעצם כמו כל מצווה בתורה- יש מצווה עקרונית, בסיסית, בתורה, ויש את הפירוט ההלכתי שלה שמופיע בחז"ל. לפעמים הם לומדים זאת מפסוקים, לפעמים מהלכה למשה מסיני, לפעמים בקבלה איש מפי איש ועוד...
אבל העיקרון זהה- יש מצווה עקרונית, וחכמים מפרטים את הפרטים שלה. כך גם בדיני צניעות.
לגבי העניין של איסורי צניעות לבנות, התייחסנו כאן לענין הרבה מאוד פעמים. אבל בעיקרון הוא חשוב- יש דיני צניעות גם לבנים, וגם הם צריכים להקפיד עליהם. בחלק מהמקרים יותר...
זה נכון שמכיוון שלבנות יש יותר יצר ללבוש, יותר רצון להתייפות, ויותר יכולת פיזית למצוא חן בעזרת היופי החיצוני, שההבגלות בתחום החיצוני של הצניעות, בעיקר לבוש וכו'... הן יותר על בנות.
בליעת מילים בהבדלה
את לא חייבת לשתות מהיין כדי לצאת ידי חובת ההבדלה. גם גברים וגם נשים אינן חייבים לשתות מהיין ולכן את יכולה להגיד בשקט רק את נוסח ההבדלה, בין ברכת הגפן, ולצאת ידי חובה. אין צורך לברך על הגפן או לשתות.
את לא חייבת לשתות מהיין כדי לצאת ידי חובת ההבדלה. גם גברים וגם נשים אינן חייבים לשתות מהיין ולכן את יכולה להגיד בשקט רק את נוסח ההבדלה, בין ברכת הגפן, ולצאת ידי חובה. אין צורך לברך על הגפן או לשתות.
דרך תשובה
זה בהחלט נראה כמו חטא, בעיקר ביום כיפורים.
מידי פעם אני נשאל כאן על עניין של הרהורים וטהרת המחשבה לנשים. משום מה יש כאלה שחושבים שלנשים אין איסור של הרהורי עריות. וזה לא נכון, לשני המינים יש איסור בענין. זה נכון שעצם האוננות לנשים היא לא איסור חמור לגברים, אולם היא אסורה. ולכן זה בהחלט חטא.
מבחינה הלכתית, אם אשתך היתה לוקחת משככי כאבים ביום כיפור, לא היה בזה שום חטאט שהוא, כי הכמות היא קטנה ובטח לא אסורה, ולכדורים אין טעם (וגם אם יש, ניתן לבלוע אותם מבלי להרגיש את הטעם). והכמות הממש קטנה של לקטוז או סוכר שהם שמים, לא היתה משמעותית בכלל מבחינת כיפור. ולכן, בפעמים הבאות, אם יש כאבים ובלי קשר להרהורים או לא, שתיקח כדור.
לגבי התשובה על זה- אני לא חושב שהיא שונה רגילה ומקובלת... צריך להרהר בתשובה, להבין שזה חטא, להתוודות ולקבל לעתיד לא לעשות את זה שוב. אולי לתת קצת לצדקה, כי בכל זאת זה יום כיפור...
זה בהחלט נראה כמו חטא, בעיקר ביום כיפורים.
מידי פעם אני נשאל כאן על עניין של הרהורים וטהרת המחשבה לנשים. משום מה יש כאלה שחושבים שלנשים אין איסור של הרהורי עריות. וזה לא נכון, לשני המינים יש איסור בענין. זה נכון שעצם האוננות לנשים היא לא איסור חמור לגברים, אולם היא אסורה. ולכן זה בהחלט חטא.
מבחינה הלכתית, אם אשתך היתה לוקחת משככי כאבים ביום כיפור, לא היה בזה שום חטאט שהוא, כי הכמות היא קטנה ובטח לא אסורה, ולכדורים אין טעם (וגם אם יש, ניתן לבלוע אותם מבלי להרגיש את הטעם). והכמות הממש קטנה של לקטוז או סוכר שהם שמים, לא היתה משמעותית בכלל מבחינת כיפור. ולכן, בפעמים הבאות, אם יש כאבים ובלי קשר להרהורים או לא, שתיקח כדור.
לגבי התשובה על זה- אני לא חושב שהיא שונה רגילה ומקובלת... צריך להרהר בתשובה, להבין שזה חטא, להתוודות ולקבל לעתיד לא לעשות את זה שוב. אולי לתת קצת לצדקה, כי בכל זאת זה יום כיפור...
ברית מילה עושים רק לגברים כי הם השולטים?
טוב, זה כמובן ניסוח מוטה. ממישהו שהתחיל מכך שיש ביהדות אפליה ואז כתב את התשובה.
ודווקא בברית מילה לכאורה זה הפוך, כי זו מצווה כואבת, לא?
אני הייתי מסביר את זה הפוך לגמרי-
ברית המילה לגברים בלבד, מסמלת, יותר מכל, את היחס ביהדות לנשים כמי שנבראו, בבסיס, בצורה מושלמת יותר. קרובות יותר מעצם הולדתן לקדושה, פחות "מחוספסות", מבחינת יצרים ותאוות ארציות.
כמו שהן מברכות כל בוקר- שעשני כרצונו. יותר קרוב למהות.
רואים את זה קצת גם בימינו (אם כי יש בעניין הזה מה שקרוי הידרדרות הדורות) שנשים בכל זאת, מטבען, יותר רוחניות, יותר צנועות, ויותר עדינות מבחינת ההרגש הרוחני. אפילו בימינו, שבו יש חינוך קשוח לנשים לחקות גברים, מקלחות של נשים, בצבא לדוגמא, יהיו מפורדות יותר, מעט צנועות יותר. ואילו אצל גברים הן "פתוחות". זו דוגמא לצניעות הטבעית שישנה עדיין בבסיסה. ומכאן ניתן ללמוד על עוד ועוד תכונות נפש...
על פי חז"ל ברית המילה היא הטקס האולטימטיבי שבו ה"אדם משפר את הטבע" (ראה סיפור רבי עקיבא וטורנוספורוס), ונשים, כשהן נולדות, צריכות "פחות שיפור ויותר טבע". עניין הבא לידי ביטוי גם בפטור שלהן ממצוות עשה שהזמן גרמן וכדומה.
טוב, זה כמובן ניסוח מוטה. ממישהו שהתחיל מכך שיש ביהדות אפליה ואז כתב את התשובה.
ודווקא בברית מילה לכאורה זה הפוך, כי זו מצווה כואבת, לא?
אני הייתי מסביר את זה הפוך לגמרי-
ברית המילה לגברים בלבד, מסמלת, יותר מכל, את היחס ביהדות לנשים כמי שנבראו, בבסיס, בצורה מושלמת יותר. קרובות יותר מעצם הולדתן לקדושה, פחות "מחוספסות", מבחינת יצרים ותאוות ארציות.
כמו שהן מברכות כל בוקר- שעשני כרצונו. יותר קרוב למהות.
רואים את זה קצת גם בימינו (אם כי יש בעניין הזה מה שקרוי הידרדרות הדורות) שנשים בכל זאת, מטבען, יותר רוחניות, יותר צנועות, ויותר עדינות מבחינת ההרגש הרוחני. אפילו בימינו, שבו יש חינוך קשוח לנשים לחקות גברים, מקלחות של נשים, בצבא לדוגמא, יהיו מפורדות יותר, מעט צנועות יותר. ואילו אצל גברים הן "פתוחות". זו דוגמא לצניעות הטבעית שישנה עדיין בבסיסה. ומכאן ניתן ללמוד על עוד ועוד תכונות נפש...
על פי חז"ל ברית המילה היא הטקס האולטימטיבי שבו ה"אדם משפר את הטבע" (ראה סיפור רבי עקיבא וטורנוספורוס), ונשים, כשהן נולדות, צריכות "פחות שיפור ויותר טבע". עניין הבא לידי ביטוי גם בפטור שלהן ממצוות עשה שהזמן גרמן וכדומה.
ההבדלים בין הירושלמי לבבלי
טוב. זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת.
ההבדלים בין הירושלמי והבבלי מפרנסים ספרים ונשתברו עליהם קולמוסים.
אבל, בבסיס של הבסיס אתה צודק... הירושלמי מפרש ישירות, פחות מתחבט, ניגש ישר לעניין. ואילו הבבלי ניגש לדברים בבירור טרחני יותר, דקדקני יותר.
בישיבה הרבכ וויצמן שליט"א היה מתאר את זה כמו עיוור ואדם שרואה שנכנסים לחדר. הפיקח רואה מיד הכל... מבין כל דבר היכן הוא נמצא, לא נכנס בשולחנות, בכיסאות וכדומה. ואילו העיוור מתחבט ברהיטים, נכנס בפינות של השולחן ולאט לאט, תוך כדי נדודים עיוורים בחדר, הוא לומד איפה כל דבר נמצא.
לכאורה, הפיקח הרבה יותר טוב... הוא רואה מיד, לא מתחבט ולא נחבט בפינות... וזה יתרון גדול. לראות מיד אור. אבל מצד האמת יש יתרון גם לעיוור, דווקא ההתחבטות שלו בכל רהיט, המכות שהוא חוטף, גורמים לזה שהוא מכיר את החדר יותר טוב. אחרי שהוא נכנס בפינה של הכיסא, הוא לעולם לא ישכח איפה הכיסא נמצא. הוא מכיר יותר את הפרטים...
ככה שלכל אחד יש יתרון וחיסרון...
טוב. זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת.
ההבדלים בין הירושלמי והבבלי מפרנסים ספרים ונשתברו עליהם קולמוסים.
אבל, בבסיס של הבסיס אתה צודק... הירושלמי מפרש ישירות, פחות מתחבט, ניגש ישר לעניין. ואילו הבבלי ניגש לדברים בבירור טרחני יותר, דקדקני יותר.
בישיבה הרבכ וויצמן שליט"א היה מתאר את זה כמו עיוור ואדם שרואה שנכנסים לחדר. הפיקח רואה מיד הכל... מבין כל דבר היכן הוא נמצא, לא נכנס בשולחנות, בכיסאות וכדומה. ואילו העיוור מתחבט ברהיטים, נכנס בפינות של השולחן ולאט לאט, תוך כדי נדודים עיוורים בחדר, הוא לומד איפה כל דבר נמצא.
לכאורה, הפיקח הרבה יותר טוב... הוא רואה מיד, לא מתחבט ולא נחבט בפינות... וזה יתרון גדול. לראות מיד אור. אבל מצד האמת יש יתרון גם לעיוור, דווקא ההתחבטות שלו בכל רהיט, המכות שהוא חוטף, גורמים לזה שהוא מכיר את החדר יותר טוב. אחרי שהוא נכנס בפינה של הכיסא, הוא לעולם לא ישכח איפה הכיסא נמצא. הוא מכיר יותר את הפרטים...
ככה שלכל אחד יש יתרון וחיסרון...
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא תורה/ פרשת שבוע
מוצרים
